מי שפיר

איך מבצעים דיקור מי שפיר?

לפי הוראות משרד הבריאות הישראלי דיקור מי שפיר מבוצע רק בבית חולים, ציבורי או פרטי, ולא במרפאתו של הרופא באשר היא.
תחילה מבצעים בדיקת אולטרא-סאונד כדי לראות דופק לראות את מנח נעובר ולתכנן את מקום הדיקור. הרעיון הוא להכנס לשק מי השפיר רחוק ככל שניתן מהעובר.

בהמשך מבצעים חיטוי של דופן הבטן בסבון ובאלכוהול כדי לא להכניס זהום חיצוני.
מחזירים את מכשיר האולטרא-סאונד, כשהוא עטוף סטרילית, לראות שבמקום שבחרנו לדיקור לא נמצא בינתיים העובר.
הבדיקה נעשית על ידי החדרת מחט דרך דופן הבטן ודופן הרחם לתוך שק מי השפיר. הכאב מועט ודומה לזה שבנטילת בדיקת דם.
בסה”כ נלקחים כ 20 סמ”ק נוזל. אם נוטלים לבדיקות נוספות מוסיפים כ- 10 סמ”ק נוספים. לאחר הדיקור מי השפיר חוזרים לכמותם המקורית תוך מספר שעות.

באיזה גיל הריון מבצעים דיקור מי שפיר?

כעקרון ניתן לבצע דיקור מי שפיר לאורך כל ההריון, גם בשבוע 25 להריון!!
מקובל לבצע דיקור מי שפיר בשבוע 17-18 להריון שהרי תשובת מי השפיר לאחר 3 שבועות ואם מוצאים לקות כלשהיא המצריכה הפסקת הריון כדאי לבצע זאת מוקדם ככל שניתן.
לעיתים דוחים בשבוע שבועיים את ביצוע הבדיקה על מנת שההריון ועימו גודל שק ההריון יגדלו מה שיקל על הבדיקה ויקטין הסיכונים שבביצועה.

חשיבות פגישה מקדימה לדיקור עם הרופא מבצע הדיקור

כאשר זוג מחליט לבצע דיקור מי שפיר, לדעתי צריכה להיות פגישה מקדימה לדיקור המבוצע בבית חולים.
בבפגישה זו מדמים כיצד יתבצע הדיקור ומסבירים לזוג איך מבצעים דיקור, מה מטרתו, מהם הסיכונים, מה ניתן לבדוק ומה לא ניתן ומחליטים איזה בדיקות תלקחנה בעת הדיקור.

מה בודקים בדיקור מי שפיר?

בודקים את ההרכב הכרומוזומלי של העובר. את מספר הכרומוסומים ואת המבנה שלהם.
לדוגמא בתסמונת דאון מוצאים כרומוזום21  עודף. בתסמונת קליינפלטר מוצאים כרומוסום X נוסף וכדומה.
כמו כן בודקים את רמת החלבון העוברי במי שפיר שתזהה עוברים עם בעיה של מום פתוח בעמוד השדרה. 

ואיך בעצם בודקים את זה?

במי השפיר שנלקחו נמצאים תאים עובריים ששנושרים מן העובר ואותם בודקים.
מאחר ומספר התאים קטן מגדלים אותם בתרבית כדי לקבל יותר תאים וזה לוקח זמן.
זמן התשובה תלוי בצמיחת התאים ואין דרך לזרז את הגדילה ולכן למרות המתח שנמצאית בו הנבדקת לא ניתן לזרז את מתן התשובה.

האם ניתן לזרז את התשובה?

עקרונית לא ניתן לזרז את התשובה מאחר ולא ניתן לזרז את גדילת התאים.
במקרים מיוחדים, כאשר יש חשד גבוה לתסמונת דאון ניתן לבצע בדיקה מכוונת לכרומוסום21 בטכניקת FISH. גם במקרה כזה לצורך קבלת תשובה מלאה של כרומוסומי העובר יש לחכות 3 שבועות כפי שהוסבר קודם לכן.

מה לא נבדק בדיקור מי שפיר?

בדיקות מולקולאריות למחלות גנטיות לדוגמא ציסטיק פיברוזיס לא מבוצעת בבדיקה שיגרתית אלא אם ההורים נשאים למחלה ובודקים בדיקה מולקולרית מכוונת למחלה. האשליה שדיקור מי שפיר מהווה תעודת ביטוח לכל מחלה ידועה. 

מה זה בדיקת מי שפיר לצ’יפ גנטי?

בזמן ביצוע בדיקת מי שפיר ניתן לקחת עוד קצת מי שפיר ולשלוח אותם לבדיקת צ’יפ גנטי שמזהה חסרים ותוספות מזעריות שלא ניתן לגלות בבדיקה שיגרתית.

ביעוץ גנטי נאמר בדרך כלל שבדיקת ציפ גנטי עשויה למצוא מחלות בשיעור של 1% ללא תלות בגיל כך שבעצם אם מחפשים חסרים או תוספות זה בכל אישה ולו גם בדיקות הסקר השונות שבוצאו יצאו תקינות.

בעת ביצוע בדיקת ציפ גנטי אין צורך לבצע משהוא בנוסף לדיקור מי שפיר “רגיל”, זאת אומרת שלוקחים מזרק נוסף על מה שממילא לוקחים ממי השפיר. לפיכך גם אין הגדלה בסיכון הכרוך בדיקור מי שפיר.

החסרונות של בדיקת הציפ הגנטי

במיעוט המקרים מקבלים תשובה של שינוי שהגנטיקאים לא יודעים מה משמעותו. תשובה כזו עלולה להלחיץ את הזוג לאורך כל ההריון שלא לצורך.
הבדיקה יקרה ואינה בסל הבריאות אם לא מוצאים ממצאים מחשידים בעובר טרם ביצועה.

האם ניתן לבצע בדיקות כתחליף לדיקור מי שפיר?

בשבוע 12 להריון ניתן לבצע בדיקת סיסי שיליה.
יתרונה היחידי בכך שהבדיקה מוקדמת בהשוואה לדיקור מי שפיר שתוצאותיו יגיעו סביב שבוע 19 להריון. בשל הסכון המוגבר להריון בשיטה זו, מבצעים אותו כשכבר בהריון צעיר מוצאים ממצאים המחשידים להפרעה כרומוסומלית קשה.
ההחלטה לבצא או לא לבצע דיקור מי שפיר היא החלטה קשה לכל זוג. ההחלטה יותר קשה כשמדובר בהריון יקר (כל הריון יקר..) אחרי שנים של אי פוריות.

בשנים האחרונות ניתן לאתר בבדיקת דם של ההרה תאים עובריים ולערוך להם בדיקה גנטית. מבצעים לאישה בדיקת דם מבלי לדקור את הבטן ובה משכפלים תאים עובריים שעברו מהעובר לאמו במהלך ההריון. זו היא בדיקת NIPT המשווקת בישראל על ידי כחמש חברות מסחריות. הבדיקה אינה מהווה תחליף למי שפיר. היא יעילה בזהוי תסמונת דאון אך נחותה בזהוי הפרעות אחרות. גם אם מוצאים לקות מסוימת מקובל לבצע דיקור מי שפיר לאימות הממצאים הפתולוגיים. נהוג לבצע אותה בהריונות רבי סכון, כאשר ההרה אינה מעונינת לבצע דיקור מי שפיר והתחליף הוא שלא לבצע בדיקה כרומוסומלית בכלל שאז NIPT עדיף כבר על מצב שלא עושים דבר.

מה הסיכון של בדיקת מי שפיר?

הסכון בפגיעה בעובר בזמן ביצוע בדיקת מי שפיר על ידי מדקר מנוסה אפסי. הסכון הוא בגרוי הרחם לצירים בלתי נשלטים או לירידת מי השפיר או לזהום מי השפיר מה שמביא לסיום ההריון. לפי סטטיסטיקות ישנות מדברים על סיכון של 1:200 .

במציאות, כשמדובר בדיקור אישי, הסכון סביב 1:1000 ז”א שבאישה אחת מתוך 1000 נשים שעברו דיקור מי שפיר ההריון יסתיים בהפלה בעקבות ביצוע הדיקור. בנוסף לנסיונו של המדקר יש גורמים באישה, כמו השמנה קיצונית או מיקום השיליה שמעלים את הסיכון שבבדיקה. אין זו בושה מצידו של הרופא להמנע מלבצע דיקור אם הוא חוזה דיקור קשה.

מהן ההוראות לאחר דיקור מי שפיר?

מקובל להשאר במקום הבדיקה בבית החולים כרבע שעה ועד חצי שעה בישיבה. עוזבים את המקום כשהאישה מרגישה טוב.
לאחר שפגה ההתרגשות וללא סחרחורת חולשה וכדומה. בים הדיקור מקובל לנוח במיטה. ניתן לעלות במדרגות למקום המגורים. מותר לרדת לאכול, להתקלח, להכנס לשירותים ואף לעבוד מול המחשב. ביום למחרת מקובל להשאר בבית ולהמנע ממאמץ הרמה וכדומה.

הרגשת לחץ בבטן התחתונה ואף התכוצות חד פעמית אינם מעוררים דאגה. כתם כחול במקום הדיקור נובע מגרוד של נים בדופן הבטן ולפיכך חסר כל חשיבות. צריך לוודא שחם הגוף אינו עולה ובמידה וזה קורה לדווח לרופא המדקר. בכל מקרה מדקר אחראי הינו זמין לכל תלונה חריגה של ההרה שעברה דיקור מי שפיר. ככל שעובר הזמן גם הסיכון שבבדיקה יורד.

האם יש מומחה לביצוע דיקורי מי שפיר?

בדיקת מי שפיר היא בדיקה פשוטה יחסית שדורשת ניסיון וידע מצד המדקר אבל אין מומחיות בביצוע בדיקה כזאת כפי שאין מומחה לכריתת תוספתן. עדיף שיהיה רופא המבצע דיקורי מי שפיר לעיתים קרובות, רופא זמין והעיקר שתתנו בו אמון.

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות