הפריה חוץ גופית (הפריית מבחנה, IVF)

הקדמה

בטבע הפריית הביצית מתבצעת בחצוצרה.
ביום הביוץ חורגת ביצית מן השחלה אל החצוצרה ושם היא מופרית ע”י הזרע.
לאחר ההפריה התא החדש שנושא את המטען הגנטי של שני ההורים מתחיל להתחלק ולהתפתח. הוא שוהה 3 ימים באזור ההפריה בחצוצרה ובשלושת הימים הבאים “נודד” לרחם.
העובר בשלב הזה נקרא בלסטוציסט. כאשר העובר מגיע לרחם הוא “שוקע” בתוך רירית הרחם ובשלב הזה מתחיל ייצור הורמון ההריון (זה ההורמון הנמדד בשתן או בדם לצורך קביעה של קיום או העדר הריון).

מתי מבצעים הפריה חוץ גופית?

במקרים שלאישה אין חצוצרות או הן חסומות אין אפשרות לביצית ולזרע להיפגש. על מנת לעקוף את הנתק בין הזרע לחצוצרה פיתחו את “הפריית המבחנה” (נקרא באנגלית IVF – In Vitro Fertilization). המעבדה היא בעצם “מעקף” של הקטע החסום או החסר (החצוצרות). במעבדה מפגישים את הביצית עם הזרע ושם היא מופרית (ומכאן השם הפריה חוץ גופית). ההפריה מתבצעת בצלחת מעבדה כך שהשם “הפריית מבחנה” אינו מדוייק.

כיום מבצעים הפריה חוץ גופית לא רק כמעקף לחסימה חצוצרתית אלא בעוד מגוון רב של בעיות ‏פוריות כגון: זרע לא תקין, הפרעות הורמונליות קשות, אי פוריות ללא הסבר ניראה לעין, ‏אנדומטריוזיס ועוד.

לפני שמגיעים להחלטה לבצע הפריה חוץ גופית, בני הזוג יעברו מספר רב של בדיקות. אבחון מדוייק של בעיית הפריון מה תסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר.
ההפריה החוץ גופית הינה טיפול ניתוחי לא קל ולכן יש למצות את כל האפשריות הטיפוליות האחרות לפני שבוחרים בטיפול זה.

טיפול מקדים להפריה

במהלך טיפול הפריה חוץ גופית האישה תעבור בדיקות דם ואולטרסאונד לעיתים קרובות ועל פיהן יקבע הטיפול ההורמונלי אותו עליה לקבל.

במחזור טבעי על פי רוב מתפתח בשחלה זקיק אחד המכיל ביצית אחת בלבד. ההורמונים שמקבלת האישה בטיפול ההפריה החוץ גופית מגרים את השחלות גירוי יתר כך שבמחזור טיפול אחד מתפתחים מספר זקיקים המכילים מספר ביציות. ביום שלפני הביוץ שואבים את הביציות ישירות מהשחלות ובמעבדה מבצעים את פעולת ‏ההפריה. פעולת השאיבה מתבצעת בדרך כלל מתבצעת בהרדמה מלאה.‏

תהליך ההפריה

בשלב זה, מפגישים רכוז נתון של זרעונים עם ביציות האשה בצלחת מעבדה. את ההפריה עצמה בודקים כשמונה עשרה שעות לאחר המפגש זרע וביצית (אז מדברים על ביצית מופרית – זיגוטה) . עשרים וארבע שעות לאחר מכן מתפתח עובר בן מספר תאים (בלסטומרים).

כאשר איכות הזרע ירודה מאד יש אפשרות להזריק תא זרע אחד לתוך ביצית אחת. במקרה כזה ‏יש צורך במספר תאי זרע כמספר הביציות בלבד.

פעולה זו של החדרת הזרע לציטופלסמה של הביצית נקראית מיקרומניפולציה ובאנגלית ‏ICSI‏ ‏שהן ראשי תיבות של ‏Intra Cytoplasmic Sperm Injection ‎‏.

 

לאחר ההפריה

במעבדה עוקבים אחר התפתחות העוברים ולאחר יומיים העוברים שהתפתחו הכי טוב מוחזרים ישירות לרחם האשה. בשלב זה על העובר להשתרש בדופן הרחם וכך מושג ההריון.
תהליך החזרת העוברים לחלל הרחם מתבצע ללא הרדמה.
למרות שבאופן טבעי העובר מגיע לרחם אחרי שישה ימים ואילו בהפריה חוץ גופית ‏הוא מוחדר לרחם אחרי יומיים בלבד זהו המועד הטוב ‏ביותר להשגת ההריון.
ההשרשה היא תהליך, סבוך ועדיין יחסית עלום, שחל מהשלב בו העוברים מוחזרים לרחם ועד להשגת או אי השגת תשובת הריון ‏חיובית.

במקרים קשים מחזירים את העוברים לרחם אחרי שהות במעבדה של ששה ימים – מה שנקרא ‏‏החזרת בלסטוציסטים.‏
כעבור שבועיים בבדיקת דם אפשר לדעת אם הושג הריון.
לפי התקנות של משרד הבריאות כדי למנוע הולדתם של תאומים ושלישיות מחזירים לרחם על פי רוב 2 עוברים בלבד. ישנה נטייה בעולם לרדת במספר העוברים המוחזרים אפילו לעובר אחד.

במידה והושגו עוברים רבים במחזור טיפול אחד, אחרי שמחזירים את העוברים ה”טריים” יש ‏אפשרות להקפיא את העוברים הנותרים. אפשר להשתמש בעוברים שהוקפאו להשגת הריונות נוספים בעתיד.

סיכויי הצלחה

הסיכויים להשגת הריון בהפריה חוץ גופית נעים סביב 25%-30% למחזור טיפול.
לשם השוואה אצל זוג ללא בעיית פוריות, הורים לילדים, שמקיים יחסים בזמן הביוץ- הסיכוי להריון נע סביב 25% ‏לחודש. מכך אנו למדים שמבחינת פוריות מנגנון ההפריה בגוף אינו כל כך יעיל.
‏כל ניסיון טיפול עומד בפני עצמו – טיפול לא מוצלח אינו מפחית את סיכויי ההצלחה במחזור הטיפולי הבא.‏

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות